היסטוריה שנמחקה: מיהו הכוהן המצרי שהזהיר מפלישה מכוכב אחר?

בעומק הארכיונים של מצרים העתיקה, בין פפירוסים עתיקים וכתבים היסטוריים, מסתתר סיפור מרתק שכמעט נמחק מדפי ההיסטוריה. סיפורו של כוהן מצרי בכיר בשם “אימחותפ השלישי”, שחי לכאורה בתקופת השושלת ה-18, ואשר הותיר אזהרה מטרידה על פלישה אפשרית מכוכב אחר. האם מדובר במיתוס, באגדה אורבנית, או שמא ישנו גרעין של אמת בסיפור זה?

מיהו אימחותפ השלישי?

אימחותפ השלישי היה, לפי המקורות המעטים שנותרו, כוהן בכיר במקדש אמון-רע בתקופת שלטונו של אחנתון, פרעה מהשושלת ה-18. הוא נחשב לאסטרונום ולחוזה כוכבים מיומן, שהקדיש את חייו לחקר השמיים ותנועות גרמי השמיים. בניגוד לידע המקובל של זמנו, אימחותפ טען כי הכוכבים אינם רק ישויות אלוהיות, אלא גם עולמות אחרים, שבהם עשויים להתקיים יצורים חיים.

המחקר אודות אימחותפ השלישי הוא חלק מתחום מדע והיסטוריה אלטרנטיבית, המנסה לחבר בין טקסטים עתיקים לתיאוריות מודרניות. חוקרים רבים מטילים ספק בקיומו הממשי של אימחותפ השלישי, בעוד אחרים טוענים כי דמותו נמחקה בכוונה מהרשומות ההיסטוריות.

הפפירוס האבוד: האזהרה מהכוכבים

על פי הסיפורים, אימחותפ השלישי כתב פפירוס מסתורי בשם “נבואת השמיים הרחוקים”, שבו תיאר חזיון מטריד. בחזיון זה, ראה יצורים שמגיעים מ”כוכב האש הרחוק” (ייתכן שהתכוון למאדים או לכוכב אחר במערכת השמש) ומתכננים פלישה למצרים. הפפירוס כלל תיאורים מפורטים של ה”מרכבות השמימיות” שבהן ישתמשו היצורים, ואף כלל איורים שמזכירים באופן מפתיע כלי תעופה מודרניים.

לפי האגדה, הפפירוס המקורי נשמר במקדש אמון-רע עד המאה ה-19, כאשר חוקר בריטי בשם ג’יימס הנדרסון גילה אותו במהלך חפירות ארכיאולוגיות. הנדרסון העביר את הפפירוס ללונדון, אך המסמך נעלם באופן מסתורי זמן קצר לאחר מכן, ומאז לא נראה שוב.

היעלמות השרידים וטשטוש העדויות

אחד ההיבטים המעניינים בסיפור זה הוא ההיעלמות השיטתית של כל עדות לקיומו של אימחותפ השלישי. בניגוד לכוהנים אחרים מאותה תקופה, לא נמצאו פסלים, תבליטים או כתובות המזכירות את שמו במקדשים ובקברים במצרים. חלק מהחוקרים טוענים שמדובר במחיקה מכוונת, אולי על ידי השלטונות המצריים העתיקים שראו בנבואותיו איום על הסדר החברתי, או אולי על ידי גורמים מודרניים המעוניינים להסתיר עדויות לקשר עם תרבויות חוץ-ארציות.

בשנת 1976, ארכיאולוג מצרי בשם ד”ר מוחמד אל-סעיד טען כי גילה חדר סודי במקדש באבידוס, ובו רשומות המזכירות את אימחותפ השלישי ואת נבואותיו. אולם, בטרם הספיק לתעד את ממצאיו כראוי, החדר נחתם על ידי רשויות העתיקות המצריות, והגישה אליו נאסרה בטענה של “סכנת התמוטטות”.

בין מיתוס למציאות: הפרשנות המודרנית

כיום, סיפורו של אימחותפ השלישי משמש בסיס לתיאוריות קונספירציה רבות, ומושך תשומת לב מחוקרי היסטוריה אלטרנטיבית וחובבי תופעות על-טבעיות. יש הרואים בנבואותיו תיאור מוקדם של מפגשים עם חייזרים, בעוד אחרים מפרשים את הסיפור כמשל אלגורי לפלישות זרות שאכן התרחשו במצרים העתיקה.

היסטוריונים מיינסטרימיים, מצד שני, נוטים להתייחס לסיפור כאל אגדה אורבנית מודרנית, ומציינים את העדר המקורות הראשוניים המאמתים את קיומו של אימחותפ השלישי. הם מדגישים כי האסטרונומיה המצרית העתיקה הייתה מפותחת, אך לא הגיעה להבנה של מערכות כוכבים אחרות כפי שמיוחס לאימחותפ.

מסקנות והרהורים

בין אם הסיפור אמיתי ובין אם לאו, סיפורו של הכוהן המצרי שהזהיר מפני פלישה מכוכב אחר ממשיך לרתק ולהפעיל את הדמיון. הוא מעלה שאלות מרתקות על הידע האסטרונומי של הציביליזציות העתיקות, על האפשרות של מפגשים קדומים עם יצורים חוץ-ארציים, ועל האופן שבו ההיסטוריה יכולה להימחק ולהשתנות לאורך הדורות.

אולי לעולם לא נדע את האמת המלאה על אימחותפ השלישי ונבואותיו, אך הסיפור ממשיך לחיות כחלק מהמורשת התרבותית המסתורית של מצרים העתיקה, ארץ שלא חדלה להפתיע אותנו בסודותיה.