קונספירציית הצופן הדיגיטלי: האם הבינה המלאכותית הראשונה נבנתה בימי הביניים?

התפיסה המקובלת היא שבינה מלאכותית היא המצאה מודרנית, תוצר של העידן הדיגיטלי של המאה ה-20 וה-21. אך מה אם נאמר לכם שייתכן שהניצנים הראשונים של טכנולוגיה זו הופיעו כבר לפני מאות שנים? תיאוריה מרתקת זו, המכונה “קונספירציית הצופן הדיגיטלי”, מציעה שבימי הביניים כבר התקיימו מכשירים וצפנים שהיו בבחינת אבות-טיפוס ראשוניים של בינה מלאכותית.

הגולם מפראג ומכניקה חכמה

אחד המקרים המפורסמים שמצוטטים על ידי תומכי התיאוריה הוא סיפור הגולם מפראג. על פי האגדה, במאה ה-16 הרב יהודה ליווא בן בצלאל (המהר”ל מפראג) יצר יצור מחימר שהופעל באמצעות צירופי אותיות קבליים. חוקרים מסוימים טוענים שמאחורי האגדה הסמלית הזו הסתתרה למעשה טכנולוגיה מתקדמת – מעין מערכת מכנית שיכלה לבצע פעולות בסיסיות על סמך הוראות.

מסמכים עתיקים שהתגלו בספריות נסתרות באירופה מרמזים על קיומם של מנגנונים מורכבים שפעלו על פי עקרונות אלגוריתמיים. אומנם לא מדובר במחשבים במובן המודרני, אך ייתכן שהיו אלה מכשירים שיכלו לבצע פעולות לוגיות בסיסיות באמצעות מערכות של גלגלי שיניים, מנופים וצפנים מתמטיים.

הצופן דיגיטלי המסתורי של רוג’ר בייקון

אחת הדמויות המרכזיות בתיאוריה היא הנזיר והמדען האנגלי רוג’ר בייקון (1214-1294). בייקון, שהיה מדען חדשני לתקופתו, כתב על מכונות מופלאות ותיאר בכתביו מנגנונים שיכולים להיראות כמו נבואה של טכנולוגיות עתידיות. חוקרים מסוימים טוענים שבכתבי היד המוצפנים שלו, שרבים מהם עדיין לא פוענחו במלואם, קיימות הוראות לבניית מכשירים שיכלו לבצע חישובים מורכבים.

המונח “צופן דיגיטלי” מתייחס למערכת סימנים מתמטית שנמצאה בכתבים עתיקים, המבוססת על עקרונות בינאריים דומים לאלו המשמשים במחשבים מודרניים. חוקרי קונספירציות טוענים שידע זה הוסתר במכוון על ידי כוחות דתיים ופוליטיים שראו בו סכנה לסדר החברתי.

אסטרולבים ושעונים אסטרונומיים: המחשבים העתיקים

עדות נוספת שמציגים תומכי התיאוריה היא קיומם של מכשירים מכניים מורכבים כמו האסטרולב והשעונים האסטרונומיים המפורסמים של ימי הביניים. שעון פראג האסטרונומי, למשל, שנבנה ב-1410, הוא מכשיר מכני מורכב שמציג לא רק את השעה אלא גם את מיקום גרמי השמיים, מועדי חגים ואירועים אסטרונומיים.

חוקרים טוענים שהמורכבות של מכשירים אלה מעידה על הבנה עמוקה של עקרונות אלגוריתמיים ואוטומציה, ושהם היוו למעשה צורות ראשוניות של מחשוב מכני. באופן מפתיע, חלק מהמנגנונים העתיקים הללו משתמשים בשיטות חישוב שדומות באופן מפתיע לעקרונות הבסיסיים של תכנות מודרני.

כתבי יד מוצפנים ו”מחשבים” נסתרים

כתב היד של ויוניץ’, טקסט מסתורי ובלתי מפוענח מהמאה ה-15, נחשב על ידי חלק מהחוקרים כמדריך מוצפן לבניית מכונות חושבות. איורים בכתב היד מראים מבנים וצמחים שאינם קיימים בטבע, ויש הטוענים שאלו למעשה תרשימים של רכיבים טכנולוגיים שהוסוו כאיורים בוטניים כדי להסתיר את טבעם האמיתי.

מקרה נוסף הוא “מכונת החישוב” של בלז פסקל משנת 1642, שנחשבת באופן רשמי למחשבון המכני הראשון. אולם יש הטוענים שפסקל בנה את המכשיר על בסיס תכניות קדומות יותר שהגיעו לידיו ממקורות חשאיים.

מדוע הוסתר הידע?

אם אכן הייתה טכנולוגיה מתקדמת בימי הביניים, מדוע היא הוסתרה מהציבור הרחב? תומכי התיאוריה מציעים מספר הסברים:

1. האינקוויזיציה והכנסייה ראו בטכנולוגיות אלה איום על הסדר הדתי וחששו שהן יערערו את האמונה בכוח האלוהי.
2. גילדות סודיות של מדענים ואלכימאים שמרו על הידע בסוד כדי להגן על כוחם ומעמדם.
3. הטכנולוגיה נחשבה מסוכנת מדי לשימוש המוני ונשמרה רק לאליטות שלטוניות.

מהימי הביניים ועד ימינו: הקשר הנסתר

המעניין הוא שחלק מהעקרונות המתמטיים שנמצאו בכתבים עתיקים אלה מקבילים באופן מפתיע לתיאוריות שעליהן מבוססת הבינה המלאכותית המודרנית. האם ייתכן שהטכנולוגיה המודרנית שלנו היא למעשה רק גילוי מחדש של ידע עתיק שהוסתר במשך מאות שנים?

כמובן, חשוב להדגיש שמדובר בתיאוריית קונספירציה שאינה מקובלת על רוב המדענים וההיסטוריונים. אין הוכחות מוצקות לקיומה של בינה מלאכותית של ממש בימי הביניים. עם זאת, האפשרות שמנגנונים מתקדמים יותר ממה שאנו מייחסים לתקופה זו אכן התקיימו, מציעה נקודת מבט מרתקת על ההיסטוריה של הטכנולוגיה האנושית.

בין אם קונספירציית הצופן הדיגיטלי היא אמת היסטורית שהוסתרה או פרי דמיון, היא מזכירה לנו שהחיפוש אחר בינה מלאכותית והרצון ליצור מכונות חושבות הם חלק בלתי נפרד מהשאיפה האנושית לחדשנות וקדמה – שאיפה שליוותה אותנו לאורך כל ההיסטוריה.